צדק חברתי על פי תמ"א 38
תמ"א 38 היא תכנית המתאר הארצית שקבעה הממשלה יחד עם תקנות שונות כדי לאפשר לקבלנים ויזמים לחזק מבנים נגד רעידות האדמה הצפויות באזורנו, בגלל השבר הסורי-אפריקאי שישראל יושבת עליו. אולם מתברר כי נוסף על התועלת המבנית המחזקת של המבנים שהופכת אותם יציבים ועמידים יותר, הממשלה משיגה בכך גם כמה יעדים חברתיים כלכליים בדרך שמועילה עם כל הצדדים בעסקה. מתוך שא לשמה באה לשמה גם הכוונה להיטיב עם אזרחים שאינם יכולים להשביח את הנכסים שלהם ולשפר את חזות השכונה, וגם עם הקבלנים והיזמים אשר לוקחים את המשימה על עצמם.
תמ"א 38 לעזרת מעוטי היכולת
ידוע לנו שהשבחת נכס מחייבת היטלים, ושבגלל זה רק מי שיכול להרשות לעצמו זאת כלכלית עושה את המוטל עליו ומחזק את המבנה שלו או משפץ את ביתו. אבל מה קורה בשכונות ותיקות שבהן חיים אנשים משכבות מצוקה מוחלשות, או שכונות שהידרדרו עם השנים ולרשות המקומית אין יכולת לשפץ אותן ולחדש אותן כך שגם הדיירים יוכלו לגור במבנים חדשים ומשופצים, וגם ימשוך תוך כדי כך אוכלוסיות צעירות וחזקות יותר לשכונות אלה?
תמ"א 38 באה לעשות את כל זה בעזרת החיזוק של המבנים והתוספות של בנייה שאפשר להוסיף למבנים אלה כדי שגם קבלנים יוכלו להרוויח מהן. זוהי ההטבה שהממשלה נותנת ליזמים שירצו לבנות על גבי מבנים שימצו לנכון כרווחיים להם, ובדרך זו ירוויחו גם הדיירים את כל התוספות הנחוצות להם. תוספות הבנייה המובטחות, כמו חיזוק המבנה נגד רעידות אדמה, מרפסות וממ"דים, שיפור מעטפת הבניין ושטחים ציבוריים מודרניים בחצר ובבניין עצמו יכולות להוסיף המון לערך המבנה, ובדרך זו דיירים משכונות חלשות יכולים להרוויח עוד ערך למבנים שלהם ג כדי למכור, גם כדי להשכיר, גם כדי להוריש לבניהם.
צדק כלכלי הוא גם תרומה לחברה
אם החלוקה בישראל בין שכבות חלשות לבין שכבות מבוססות יותר מתבססת על נכסים וערכם, הרי שהעובדה שרוב השכבות החלשות גרות בשכונות שלא הושקע בהן שנים כל תקציב ממשלתי ולאף אחד לא היה עניין גם להשקיע בהם מצד המגזר הפרטי, היא זאת שמשרטטת בצורה ברורה את המקומות שבהם נחוץ צדק כלכלי. תמ"א 38 באה, אם כך, לאזן מעט ולהחזיר ולו לפחות חלק ממה שהיה אמור להיות מושקע בשכונות המוזנחות על ידי כל הרשויות בישראל.
בניינים שמתפוררים עם השנים, חצרות שהפכו לקרקע מוזנחת ששום דבר לא גדל בהן ואף אחד לא מנצל אותן להקמת פארקים או גינות ציבוריות בריחת הצעירים מהשכונות האלה משום שאין בהן מרכזי מסחר או כל הצדקה לבנות בהן אפילו מוסדות ציבור כמו גני ילדים וקופות חולים, כל אלה גרמו עם השנים לגסיסתן ההולכת ונמסכת של שכונות שלמות שגוועו על תושביהן המזדקנים.
לכל מומחה לכלכלה ונדל"ן ברור הפוטנציאל האדיר של השכונות האלה מכל הבחינות – כלכלית, חברתית, נדל"נית ומסחרית, ולכן המחוקק והרשויות מנסים לעשות כל מה שאפשר כדי לעודד את הבנייה בהן עם השנים. כיום, ההליך נמצא עדיין בגיבוש ובמציאת פתרונות לבעיות שהתעוררו תוך כדי ההליכים של התחיקה והקבלנים והיזמים מקווים למציאתם במהירות כדי שיוכלו להמשיך בכך.
יתרונות תמ"א 38 לחברה ולעיר
כל שכונה שנכנסת לפרויקטים של ההתחדשות העירונית על כל התפצלויותיה משנה את פניה לבלי הכר. התשתיות הן עוד סיבה לכך שתמ"א 38 חייבת לקבל המרצה נוספת וקידום לראש סדר העדיפויות, כדי שיוכלו להחליף אותן לרווחת כולם. גם העיר עצמה מרוויחה מכך שיימצא פתרון לתשתיות הקורסות תחת הבלאי של החומרים המיושנים ושל העלייה בתחולת החיים וריבוי הילודה. תמ"א 38 היא למעשה קו המשווה של החברה בישראל, כאשר אנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם מקבלים סוף סוף מהמדינה בצורה מרוכזת את כל מה שנמנע מהם שנים ,ותוך כדי השקעה של קבלנים פרטיים שמרוויחים מכך בעצמם. זוהי שותפות שעונה על הצרכים של כולם והיא למעשה מימוש של פוטנציאל בצורה אידיאלית למשק ולאזרחים כאחד.
